in

בירות קראפט הן האינדי של עולם הבירות

הן עצמאיות, אמיצות, מתקתקות ונועזות, אך בעיקר מונעות מאהבה לבירה. אתר "הלילה" מציג לכם את חמשת מבשלות הבירה העצמאיות הבולטות בישראל. כאתר שמסקר כבר לא מעט זמן הופעות של להקות ואמני שוליים: אינדי, אנחנו מודעים לקשיים שכל מוזיקאי עצמאי עובר, קשיים כלכליים, הנגשה לקהל ותחרות עם שמות גדולים ומוכרים. בתום סקירה של מבשלות בירה בוטיק ישראליות, שהייתה חוויה יוצאת דופן בפני עצמה, ואחרי ששמענו כמה סיפורים מרתקים, הבנו שאין הרבה הבדל בין יצירת מוזיקה עצמאית לבין להכנת בירת קראפט. המרכיבים המשותפים הקושרים בין שני השדות של מוזיקה והכנת בירה הן האהבה למה שאתה עושה, אמונה והתמדה.
הנה חמש מבשלות הבירה שכדאי לכם מאוד להכיר:

מבשלת הדובים

מבשלת "הדובים" הוקמה על ידי שני אחים, דגן ורותם למשפחת בר אילן.
המבשלה הוקמה בשנת 2010 וכמו הרבה בירות ישראליות ובירות CRAFT, גם היא התחילה בחצר של בית, ביתם של משפחת בר אילן ברעננה.

״בשלנו כל שבת או שבת שנייה, עשינו המון בירה וחילקנו לחברים". מספר לנו רותם, האח הבכור.
"לאט לאט התמקצענו והתחלנו להכיר את עולם הבירה הישראלי ואת הנפשות הפועלות, כל זה התחיל ב2009".

"החלטנו להגשים פנטזיה. שנינו אז היינו עם משפחה וקריירה אך החלטנו לפתוח מבשלה מתוך ידיעה והבנה שזה הימור גדול
ופסיכי אך עם זאת החלטנו שזהו הזמן לעשות שטויות בחיים."
"פתחנו מבשלה באבן יהודה בשם "מבשלת העם" שבה הצענו אפשרות לבשלנים ביתיים להפיץ את הבירות שלהם על בסיס הפלטפורמה שלנו.
לאחר שנה מזמן הקמתה הצלחנו ליצור בכל שנה כ70 בירות שונות עבור כל מיני יצרנים קטנים חובבים שרצו, בדיוק כמונו, לממש את חלומם ולהפיץ את הבירה שהם בישלו."

״להחזיק מבשלת בירה בישראל זה לא ביזנס, לא ניתן להרוויח מזה כסף ובטוח לא לפני עשר השנים הראשונות״  מעיד רותם.
בשלב הבא, פתחנו חנות/באר שהייתה המקום הראשון בישראל לבירות בשם Beer market. לאחר מכן המקום גדל והתחלנו לשווק גם לשוק הכרמל ולשרונה מרקט."

"מכל מיני סיבות של חוסר כסף ואנרגיה להילחם בעולם, סגרנו את המבשלה ואת הבארים והחלטנו לקחת הפסקה עם העסק.
תמיד רצינו לייצר בירות קראפט (בירות בעבודת יד) שאנחנו אוהבים, לשמחתי הבירות שלנו תמיד היו טיפה ״חריגות״ מכיוון שהיו עתירות כשות או בירות מיושנו בחביות עץ, בירה עם 15% אלכוהול ועוד."

היום בירת הדובים מיוצרת במבשלה בקריית גת ומופצת לכל הארץ.

נכון להיום המותג המוביל של הדובים הוא ״טייפון״. מחירו נע בין 12.5-15 שקלים לבקבוק.

אילו עוד מותגים יש במבשלה?

  • טייפון APA – האחות השקטה של IPA – בירה בהירה, מרירה עם ארומות של פירות טרופיים ואשכולית. 4.9%
  • פניקס IPA – בירה בהירה, מרה וארומטית 6.3%
  • “יונק הדבש” – בירה בסגנון בלגי חזק וכהה עם דבש. 8%
  • בלאקאוט – בירה סטאוט. 4.5%
  • Love Ale – בירה אדמדמה ומלאה בטעמים. 4.9%

איפה אפשר להשיג?

ניתן להשיג בברזים בבארים בכל הארץ , Beer shop, קישקשטא בראשון לציון, Benny's בכפר סבא וברשתות השיווק וחנויות האלכוהול.

בואו לשתות בירות ישראליות בהופעות חיות

בירה מלכה

"בירה עבודת יד”, זהו הסלוגן של בירה מלכה, אולי אחת מבירות הקראפט הוותיקות בישראל.
בירה מלכה הוקמה בשנת 2008 אך למעשה קמה לפני כן בתור בירה ביתית. אסף לביא, המייסד, הקים את המבשלה ביחד עם אחיו, דן לביא. שתי אושיות חיי לילה המוכרות בתל אביב בזכות בר ה״בלאומליך״ המפורסם שהיה בבעלותם.

תוך חיפוש עצמי, אסף עבר מתל אביב לצפון, התיישב בקליל והתחיל לבשל במקום קטן בישוב עמקה.
טרנד בירות הקראפט שכבר היה מאוד נפוץ בעולם רק התחיל להתפתח בישראל. לכן את הכמויות הראשונות הפיץ בין חברים ומשפחה. בזכות עברו בחיי הלילה של תל אביב הצליח להפיץ את הבירה גם לאושיות שהכיר באותה תקופה.
חלוקת התפקידים הייתה שאסף היה מבשל ודן היה מפיץ בין חנויות ובארים.
מהר מאוד המקום בעמקה הפך לקטן מידי והפעילות עברה ליחיעם, לנוף גלילי למרגלות מבצר עתיק. לאחר המעבר ליחיעם, התחילו לייצר את הבירה בנפחים גבוהים יותר.

״חצר מלכה״ הוקמה בחצר המבשלה ביחיעם, מקום פתוח בסגנון Beer garden עם נוף מהמם לים, שקיעות מטריפות מתחת למבצר יחיעם. בסופי שבוע מגיעים למקום אלפי אנשים וניתן אפילו למצוא בו פסטיבלים ואירועים מיוחדים.
אינדי מלכה, פסטיבל שהופק בחצר מלכה לכבוד יום העצמאות האחרון, כלל הופעות חיות, דיג׳יים בינלאומיים דוכני מזון ואווירה גלילית משובחת.

בשנת 2018 המבשלה עברה למקום חדש בתפן, עם טכנולוגיות חדשות ומתקדמת במיוחד.
בשנת 2019 הוקם "סלון מלכה״, מסעדה עם מטבח מלא שנמצאת בקומה מעל המבשלה בתפן ומשקיפה על המבשלה. המקום פתוח לקהל כל יום מלבד ימי ראשון.

  • מלכה בהירה – בירה בסגנון Blonde Ale, בלגי (תפוזים שלמים עם הקליפה וגרגרי כוסברה) 6.5% אלכוהול. מאוד עשירה ומתובלת, אבל לא כבדה למרות האלכוהול הגבוה, לא מרה במיוחד ולכן מתאימה למגוון רחב של צרכנים.
  • מלכה אדמונית – בירה בצבע אדמדם, בסגנון Pale Ale אנגלי, עם טוויסט של כשות ותוספת כוסברה, 5.5% אלכוהול. מאוד זורמת לשתיה.
  • מלכה הינדי – בירת IPA, סגנון שהוא חובה לכל מבשלה. יחסית מתונה, 6.2% אלכוהול, כשות אמריקאית (בעלת מאפינים הדריים, פירותיים). המיוחד בבירה שהיא עוברת תהליך מיוחד שנקרא Dry hopping, בו מוסיפים כשות לבירה רק לאחר תהליך הבישול, תהליך שיוצר בירה עם ארומה חזקה אבל לא מוסיף מרירות.
  • מלכה חיטה – בירה חדשה בעלת 5% אלכוהול, בירת חיטה המבוססת על שמרים של ale אמריקאי. מתאימה מאוד לחך הישראלי.
  • מלכה כהה – בירת Stout בסגנון אנגלי קלאסי, עם 5% אלכוהול. כהה מאוד, שחורה, עם שימוש בלתתים שרופים וקלויים. מה שנותן לה טעמים שוקולדיים וקפה.
  • איפה אפשר להשיג בירה מלכה?

"סיפור מעניין על בירה מלכה הינדי: ביום העצמאות נעשתה מהדורה מיוחדת של בירות מלכה, עם תמונות של אושיות מההיסטוריה של ישראל (בן גוריון, גולדה מאיר). על בירת מלכה הינדי, שמו תמונה של מהטמה גנדי. התמונה הגיעה לפרלמנט בהודו, וכמעט יצרה תקרית דיפלומטית בין ישראל להודו בגלל שמהטמה גנדי לא יכול להיות מקושר לאלכוהול וזה פוגע בכבודו של האיש. בעלי המבשלה שלחו מכתב הסבר רשמי לממשלת הודו כדי להרגיע את הרוחות."

ניתן להשיג את הבירות כמעט בכל באר וחנויות האלכוהול בישראל.

http://www.malkabeer.co.il

מבשלת שפירא

השם "שפירא" זהו בעצם שם משפחה. כן, גם כאן מדובר בעסק משפחתי. שישה אחים ואבא שהקימו את המבשלה. כיום, מתוך ששת האחים, ארבעה עדיין עובדים ופעילים במבשלה."

"הכל התחיל כשאחד האחים רכש ספר על בישול בירה בייתי, לאחר כמה שנים ב2006 כשהספר כבר העלה אבק, המשפחה התחילה לבשל בירה בבית." מספר לנו שגיב קרלבוים, מנהל השיווק של המבשלה. "לאט לאט התחילו להפיץ לחברים ושכנים. זמן קצר לאחר מכן, החלה התעניינות מצד יושבי המסעדה הסמוכה לביתם."

איציק שפירא, מנכ״ל המבשלה, נסע לקולורדו ועבד במבשלת בוטיק קטנה בשם Left Hand כדי ללמוד מהם התהליכים הנחוצים בכדי להקים מבשלה מקצועית ורצינית. כאשר חזר לישראל ב2011 המבשלה נפתחה רשמית.

"בתחילת הדרך המבשלה חוותה קשיים של עסק קטן שמתמודד מול עסקים גדולים כמו קוקה קולה והכרם. קשיים אלה באים לידי ביטוי בעיקר ביכולות ההפצה, כוח הקנייה של חומרי גלם והמעמד מול בעלי הבארים."

המבשלה נמצאת בשער הגיא שבירושלים ומונה כיום שלושה עשר עובדים שרובם בעלי ותק של חמש שנים ואף יותר. יוחאי קודלק, ה-Brew Master עובד כבר עשור במבשלה ובעצם הופך אותה למבשלה היחידה שמחזיקה כבר 10 שנים את אותו הBrew master.

״על בירות משלמים מס מאוד גבוהה, זו הסיבה שהן מגיעות ללקוחות קצה.״

  • המבשלה היחידה ממבשלות הקראפט בישראל שמייצרת לאגר בחבית. כששותים את הבירה, מרגישים שהיא בירת קראפט איכותית ומאוד נוחה וקלילה לשתייה.
  • בירת סטאוט – בירה מתקתקה, מרגישים את טעמי הקלייה, גרעינים שחורים וארומה של קפה.
  • בירת חיטה – כל בירה מורכבת לפחות מ50 אחוז שעורה. אחוז החיטה בבירות נע בין 10-40 אחוזים.
  • IPA – Indian Pale Ale 6.5% : סגנון בירה שהוכנה במאה ה-16 בתקופה שהבריטים שלטו בהודו.

המבשלה מייצרת בירות מיוחדות במהדורה מוגבלת – Chocolate Stout, בירה שמיושנת ביחד עם פולי קפה במשך חצי שנה, Jack winter ale בירת חורף, בירה מיושנת עם שבבי עץ שנספגו ב-Jack Daniels, וגם sower beer – בירה חמוצה, אופנתית וטרנדית בארה״ב. עיקר הצריכה של בירות שפירא היא בחביות.

איפה אפשר להשיג?

יש להשיג את הבירה העיקר באיזור ירושלים ותל אביב אבל גם בחלק מחנויות היין בישראל, City market, סופר יהודה ועוד רשתות.

בתקופה שהבריטים שלטו בהודו, הם ייצרו את הבירה באנגליה ושלחו אותה להודו, אבל בדרכה לשם היא התקלקלה והחמיצה. הדבר הביא אותם להבין שאם הם יוסיפו כמות גדולה של קשות ואלכוהול הם יצליחו לשמר את הבירה במסעה להודו ומכאן נולדה בירת ה-IPA.

מבשלת אלכסנדר

הסיפור של המבשלה התחיל מהביר גיק הראשי שלה, אורי שגיא. שגיא התחיל לנסוע לחו"ל באופן קבוע ולבקר במבשלות בעולם בתקופה שלא הרבה התרחש בישראל למעט המבשלות הגדולות, גולדסטאר ומכבי. לקראת 2008, החליט שמגיעה לישראלים בירה מעולה, כמו מיטב מבשלות הקראפט באירופה וארה"ב. שגיא פתח את מבשלת אלכסנדר ושנתיים לאחר מכן ב-2010 התחילו להפיץ.

"באותה תקופה כל התעשייה בדיוק התחילה וכולם הכירו את אחד את השני והוחלט להקים עמותה משותפת 2012.
על בירה יש מס קניה, על כל ליטר שמוכרים, היצרן משלם מס למדינה. ב-2012, המס הוכפל וזה יצר מצב שלרוב המבשלות היה מאוד קשה לשרוד.
כדי לשכנע את הכנסת ומקבלי ההחלטות שזו הייתה שגיאה, התאגדנו בעמותה של תעשייני בירה קטנים." מספר לנו שגיא.
הסיפור של בירה “אלכסנדר” נחשב לסיפור הצלחה, בכל שנה בגרמניה מתקיימת תחרות שהיא מעין אולימפיאדת בירה בעולם European Beer Star.
“ב-2014 זכינו במדליית זהב פעם ראשונה ומאז אנחנו זוכים במקום הראשון בכל שנה כבר שבע פעמים ברציפות.”

"השחקנים הגדולים מפעילים את כל מה שהם יודעים כדי להקשות עלינו את הכניסה לשוק. במקרה של ההפצה, הכוח הוא בידיים של הלקוחות. אם הלקוח יבקש "בירה ישראלית" אז לכל הישראלים יהיה מגוון של בירות טובות."

  • אלכסנדר בלונד – 5.3% אלכוהול ובעלת איזון מדוייק בין המתיקות של הלתת והמרירות של הכשות.
  • אמברה – שמשמעותו "ענבר" בצרפתית. בירה ברונטית, 5.7% אלכוהול עם טעם מוביל של לתת וכרמל.
  • גרין – IPA, זכתה במדליית זהב. טעמים חזקים של כשות ופירות, בעלת מרירות גבוהה.
  • חיטה ישראלית – בירה עשויה מחיטה מקומית מישראל ולמרות שהיא לא לתת היא קלילה לשתייה.
  • בלייזר – 8% אלכוהול. בירה שהתחילה כשיתוף פעולה בין המגזין "בלייזר" והמבשלה. הייתה אומורה לצאת בהוצאה מוגבלת אבל בגלל הביקוש הרב שנוצר מצד הקהל, לא יכלנו להפסיק לשווק אותה.
  • בלאק – 7% אלכוהול. בירה שחורה סגנון פורטר. התחילה כבירה עונתית לחורף, אבל שוב הקהל החליט ברגליים וכעת מיוצרת במהלך כל השנה. בעלת הכי הרבה מדליות בינתיים.

המבשלה מקיימת שני אירועים גדולים בשנה, “ביעור חמץ” שנעשה לפני פסח, והשני הוא בתקופת האוקטוברפסט, אז מתקיים פסטיבל בירה גדול.  ב”אלכסנדרפסט” האחרון הגיעו כ-6,000 איש. מדי שישי מתקיימים סיורים במבשלה, דרך מצויינת לסגור את השבוע.

מבשלת ליבירה

מבשלת ליביריה הוקמה בחיפה ב2007 (המבשלה השנייה אחרי הDancing Cammel) על ידי לאוניד ליפקין, מהנדס לשעבר בחברת החשמל.
מה שהתחיל מתוך תחביב והתעניינות בתחום, ולמרות חוסר הגיון כלכלי, החליט לנסות להביא לצרכנים יותר בירות ולפתוח מבשלה.
"הבירות נמכרות במחיר נמוך במיוחד מתוך אידיאולוגיה של הנגשה של הבירות לצרכנים. כמה נמוך? 19 שקלים לשליש ו-24 שקלים לחצי.
במקום מתקיימים אירועים סביב הבירות כל השנה, בין היתר מתקיימים פסטיבל חורף ואוקטוברפסט, אך גם מתקיימים יותר מ500 אירועים פרטיים במסעדה."
"המבשלה בתחילת דרכה ידעה לייצר כ-1,500 ליטרים בחודש בחביות ובקבוקים שנמכרו לפאבים בתל אביב ובחיפה." מספר לנו לאוניד.

במקביל לאותה תקופה, ב2008, נוסדה מבשלת ״סלרה״ בבעלותו של אריק סלרוב.
המבשלה הייתה יותר מתקדמת ממבשלת "ליביריה" וביחד עם אריק התחיל שיתוף הפעולה בין שתי המבשלות.

בשנת 2013, החלטנו לאחד את המבשלות ולהמשיך את הייצור של המותג ״ליבירה״ שכבר היה מפורסם באזור חיפה באותה התקופה.
כפיילוט, השניים פתחו פאב קטן בחיפה בשם ״ליבירה״, בפאב הוגשו הבירות של המבשלה ואוכל איכותי וטוב.

ב-2015, נפתחה המסעדה מחדש, במיקום חדש שנמצא ברחוב הנמל 25 בחיפה. לימים הפכה למסעדה מלאה עם מקום לבערך 200 סועדים המציע תפריט מגוון של אוכל טוב ומושקע.
המקום מרשים מאוד, תקרות בגובה 6 מטרים, עיצוב צעיר של לופט תעשייתי המתאים לנוף עיר התחתית בחיפה.

״לליבירה החיפאית, שצמחה סביב מבשלת בירה, יש איכות אחת שכמעט נשכחה בעידן הצִלחוּת האינסטגרמי: הכל בה טעים״
(שגיא כהן, הארץ 12.09.19)

הבירות במבשלה:

  • וייס בירת חיטה בסגנון בווארי. בטעמים של בננה וציפורן בעלת כ-5.5% אלכוהול.
  • דאבל פילס 5.5% אלכוהול, לאגר בהירה בסגנון גרמני, בעלת טעם נקי אך עם המון אופי.
  • סטאוט מעושנת בירה ללא מריריות יתר, בעלת טעמים של קפה ושוקולד, מיושנת קלות, חלקה וקרמית, הבירה נמזגת עם תערובת חנקן.
  • ביטר IPA, בעלת 5.5% אלכוהול נעשית עם שמרים בריטיים וכשות אמריקאי. מואזנת מאוד וקלה לשתייה. היא בעצם הפייבוריטית של לאוניד, בעל המבשלה.
  • בלגית   7.5% אלכוהול, בלגית ענברית, בירה חזרה, מתקתקה עם תוספת תבלינים.

לאחר סקירה של חמש מבשלות הבוטיק המובילות בישראל, רואים שיש לא מעט קשיים מאחורי התעשייה הקטנה הזאת שסך הכל רוצה להביא טעם שונה לחובבי הבירה.
הטעם לא נופל רחוק מבירות אחרות בעלות שם מוכר, ואפילו בחלק מהמקרים הן יותר טעימות מבירות מיובאות.

נכון, צריך הרבה אומץ בשביל לפתוח מבשלה וישנם הרבה קשיים בדרך להגשמת החלום,
מיסוי גבוה, תחרות עם חברות גדולות, חברות בינלאומיות, עלויות ייצור ושיווק וכל אלו הן רק חלק מהבעיות שמשבלות בוטיק צריכות להתעמת איתן.

הסיכון גדול בדיוק כמו כל פתיחת עסק עצמאי ואולי אפילו יותר גדול. אבל כן ראינו שככל שהביקוש יהיה יותר גדול מצד הצרכנים, כך המבשלות הקטנות תוכלנה להוכיח למקבלי ההחלטות,
אלו שאחראים על מיסוי המשקאות האלכוהליים שהקהל יודע מה הוא רוצה, יודע מה הוא קונה וללא ספק מצביע ברגלים.
אולי זה נדוש לומר, אבל בשביל שכולנו שנוכל לשתות תוצרת הארץ, בשקט ובזול ובלי מיסוי לא הוגן כלפי המבשלות הקטנות, זה רק בידיים שלנו, הצרכנים.

דיווח על בעיה