הופעות חיות מחתרתיות וסודיות בניגוד לחוק. “אנחנו לא מאמינים למילה מהאנשים בכנסת”
 

תופעה חדשה שמצליחה לזרוע תקווה אצל אוהבי המוזיקה בתל אביב: הופעות חיות שמתרחשות בחשאי ובניגוד לחוק. אספנו עדויות מאנשים שעומדים מאחורי היוזמות הללו. “מה שקורה עכשיו במדינה הולך להיזכר בעוד כמה עשורים כתקופה החשוכה ביותר בהיסטוריה של המדינה”
נמסר מאחת העדויות. “מנסים להפחיד אותנו עם קנסות, אבל יש אנשים שלהיות בהופעה זה אוויר לנשימה בשבילם. הופעות זו הדרך שלנו להתאגד”
מה באמת קורה עכשיו בסצנת המוזיקה הגוססת בישראל?
התחקיר שכל ישראלי חייב לקרוא.

ג’ הוא דמות מוכרת בחיי הלילה של תל אביב, סביר להניח שאם היינו חושפים את שמו, הייתם מכירים אותו. בתקופה האחרונה הוא לוקח את החוק לידיים, ג’ מארגן הופעות חיות של להקות ואמנים מהשורה הראשונה בסצינת האינדי בארץ, דבר שבזמנים אחרים ישמע לכם כמו דבר לגיטימי, היום נחשב לעבירה פלילית.

“אנחנו נאלצים לארגן את ההופעות בחשאי” מספר ג’. “המיקום של האירוע מתפרסם רק ביום של ההופעה וגם אז אנחנו נאלצים לנקוט בגישה קפדנית מאוד, הכל נשמר בסודיות, באים רק אנשים ששמעו על זה מפה לאוזן ורק אנשים שנרשמו מראש יכולים להכנס.”

בשלב הזה צריך להזכיר שהקנס עומד על 5,000 ₪ למי שמארגן את האירוע ועוד רישום פלילי.
בנוסף כל מי שנמצא באותו אירוע יכול לקבל קנס של 500 שקל.

זה שווה את הסיכון?

ג’: בהחלט. אני חושב שהאמון בנבחרי הציבור בישראל אבד, אנחנו לא מאמינם למילה מהאנשים בכנסת.
יש לך ראש ממשלה שמואשם בפליליים ואז הם מצפים ממני לשמור על החוק? זה לא מרגיש נכון. מנסים להפחיד אותנו עם קנסות ורוצים שנפסיק עם המוזיקה. יש אנשים שזה אוויר לנשימה בשבילם, להיות בהופעה, לחוות את האנרגיה הזאת.”

ההנחיות נועדו בשביל לשמור עלינו מפני המגפה, לא כך?

ג’: תראה, המדינה הזאת קמה בזכות מחתרות שנלחמו נגד ההנחיות של הבריטים. זו מדינה של אנשים חופשיים, יש לך את הבחירה לעשות מה שאתה רוצה, יש לך בחירה ללכת להופעה כמו שיש לך את הבחירה לטוס לדובאי או ללכת לקניון, יש עוד הרבה דוגמאות. כמו שאמרתי, אין יותר אמון בממשלה. זה הכל פוליטי. יש מישהו שרוצה שנפסיק להופיע, יש מישהו שרוצה שנעבור לברלין, זה אולי נשמע כמו תאוריית קונספירציה אבל אם אתה חושב על זה, הופעות זו הדרך שלנו להתאגד, הופעה זו הדרך שלנו להעביר את הערכים שלנו. ערכים  שמועברים בצורה של מילים וצלילים.”

ישנם היום הרבה פתרונות בשביל לקיים הופעה בצורה חוקית, הופעות דרך הזום הופעות סלון אינטימיות. למה לעבור החוק, אחרי הכל זו מגיפה מסוכנת.

ג’: ניסינו את זה וזה לא עבד. אני בתחום כבר הרבה מאוד שנים, הופעות בלייב ובזום, לא משנה כמה אתה משקיע בצילום, בסאונד, בתפאורה, זה לא עובד בלי קהל. לגבי הופעות בבתים פרטיים, מדובר בתופעה שאותי אישית מקוממת מכמה סיבות. דבר ראשון, רק אנשים במעמד גבוהה יכולים לארגן לעצמם הופעה ביתית בחצר של קורין אלעל או של חמי רודנר. לקהל האינדי אין את היכולת הכלכלית להרים הופעה כזו. הדבר השני שמפריע לי עם הופעות פרטיות של אמנים מהסוג הזה הוא שזה מאוד מאולץ. אני קצת מרחם על האמנים שנאלצים לעשות הופעות אינטימיות בבתים, מרגיש כאילו בעל האירוע הביא קוף מאפריקה שיודע לרקוד סטפס ולעשן סיגר באותו זמן בעוד בעל האירוע מתגאה בפני החברים שלו על הרכש החדש.

 

 א’, גם היא מארגנת הופעות בחשאי ובניגוד לחוק. פנינו אליה בבקשה לראיין אותה לכתבה, היא סירבה לבקשותינו.
שבועיים לאחר מכן היא יצרה אתנו קשר וביקשה שנראיין אותה לכתבה.

מדוע חזרת בעצמך?

א’: בהתחלה לא רציתי להתראיין, חששתי שאולי אני מסכנת את עצמי, אני מנסה לשמור על פרופיל נמוך עם ההופעות שאני מארגנת, אני יודעת שזה דבר חשוב ולכן לא רציתי לסכן את זה. מה שגרם לי בסופו של דבר כן לעשות את הריאיון היה אירוע שקרה לי ביום שבת בערב בבלפור.

מה קרה ביום שבת בבלפור?

א’: הלכתי להפגנה בבלפור בשבת האחרונה. בדרך כלל אני לא הולכת להפגנות, אני לא מאמינה שזה באמת יובל לשינוי. לדעתי ההפגנות רק עוזרות לראש הממשלה להישאר בשלטון. אין לי בעיה עם המפגינים, אבל זה נראה כאילו הם באמת מנותקים משאר האוכלוסיות בעם.

זה דווקא נשמע שכן יש לך בעיה עם המפגינים.

א’: נכון, אולי באמת יש לי בעיה עם המפגינים ואולי זו הסיבה שבגללה החלטתי כן להשתתף בתחקיר.
תראה, המפגינים, שרובם באים שממקום קצת פריוולגי, מעמד בינוני ומעלה, קשה לי להתחבר אליהם. אני יכולה להבין למה אנשים שמצביעים לבן אדם מושחת סולדים מהם, גם אני סולדת מהם, הם פשוט לא באים לי טוב. היה רגע בהפגנה שכוחות יס”מ עמדו מולי, הרגשתי פחד כמו שבחיים לא הרגשתי, ואז קרה רגע מיוחד – החלטתי להסתכל לשוטרים בעיניים. אתה יודע מה ראיתי שם? ראיתי שנאה. שנאה שלא ראיתי בחיי אצל אף אחד. באותו רגע הבנתי שזו שיטה, חינוך, כאילו מגייסים את האנשים האלו במיוחד. זה לא קורה במקרה. אז הבנתי שאני צריכה להתראיין. הבנתי שאני עושה את מה שאני עושה מסיבה מסויימת ,אני נלחמת במערכת שנלחמת בנו.
זו מלחמה שהיא הרבה יותר מורכבת ממה רואים, בגלל זה החלטתי להתראיין, בשביל להגיד את הדבר הבא:
מצב התרבות בארץ בתקופת הקורונה לא קשור בכלל למגיפה, זה עניין פוליטי, זו מלחמה וזו המלחמה שלנו. אנחנו נמשיך לעשות את מה שאנחנו עושים עם ההופעות המחתרתיות. ברגע שנוכל לקיים הופעות ללא הגבלות אנחנו נעשה רעש כל כך גדול שהאדמה תרעד.”

ר’ מנגן בלהקת אינדי מוכרת. מתחילת הקורונה הוא בקושי מופיע. לאחרונה יצא לו להופיע בכמה הופעות במיקומים סודיים.

ר’: אני יכול להגיד שאני כמובן בעד היוזמות האלו, כשאתה מרגיש את הקהל אתה באמת רואה כמה אנשים היום רעבים להופעות חיות.

זה לא מפריע לך שההופעות האלו מתרחשות בניגוד לחוק?

ר’: לא. זה קצת מזכיר את תקופת היובש מה שקורה פה. לא יכולים לצפות מאתנו להפסיק לנגן ולהופיע מול הקהל שלנו. תראה, זה לא שאני מצליח לחיות ממוזיקה, אני עושה מוזיקה בשביל הנשמה שלי, וזה הדבר הכי חשוב, הנשמה. הייתה לי הופעה לפני כמה ימים, הופעה סודית, היו די הרבה אנשים בקהל, אנשים שאוהבים אותנו ומזמן לא היו בהופעה שלנו. זה הרגיש כאילו אתה נותן לאנשים תקווה, אין לי מילים לתאר את ההרגשה הזאת. זה בהחלט שווה לקחת ביוזמות האלה. מרגיש כאילו אתה מציל חיים, זה נשמע כאילו אני מגזים, אבל אני רציני לחלוטין.

לפני כמה שבועות ל’ אירגן מסיבה שהגיעו אליה בערך מאה איש, כעבור כמה שעות הגיעו אליו שוטרים, המסיבה הופסקה, הוא בילה לילה במעצר וקיבל דו”ח של 5,000 ₪.

ל’: למעשה אני לא זה שארגנתי את האירוע, אני רק השכרתי את המקום עבור המסיבה. יש לי מקום שאני משכיר עבור אירועים. מחודש מרץ אין לי הכנסות ואני חייב להכניס כסף. יש לי ילדה קטנה ואני גם משלם מזונות. זו הדרך היחידה בשבילי להכניס כסף, זה לא שיש לי ברירה.

מה קרה באותו הלילה?

ל’: כמו שהזכרתי מקודם, השכרתי את המקום שלי, הייתה שם מסיבה, באו בערך מאה איש, בין האנשים שבאו היו אנשים איזה 20 שוטרים סמויים עם קעקועים, אני מדבר איתך על שרוולים, קרחות, הרחבות באוזניים, אנשים שבחיים שלך לא היית מעלה על דעתך שהם שוטרים. פתאום הגיעו 30 שוטרים עם מדים. הסמויים התחילו לחסום את מי שהיה במסיבה, הם חסמו את הכניסה, שוטר אחד צעק ‘כולם לעמוד בטור ולקבל קנס’ ואז כמה משהו מדהים, מישהו נתן כאפה לאחד הסמויים, ואז, בתוך כמה שניות כל מי שהגיע למסיבה ברח, הדלת כמעט עפה מהמקום. אני באותו הזמן הייתי מבודד משאר האנשים, בידדו אותי, שמרו עלי שמונה שוטרים, זה הרגיש כאילו אני בן לאדן.”

ואז מה קרה?

לקחו אותי לתחנה. ביליתי לילה במעצר ונתנו לי דוח של 5,000 שקל. אני אומר לאחד השוטרים שיש לי ילדה קטנה והיא תמשיך לקבל את ממני בדיוק את מה שהיא קיבלה לפני הקורונה, ראיתי על הפנים שלו שהוא מבין אותי, ראיתי שכואב לו, הוא אמר לי שגם הוא אבא. זה כואב כי רואים שאין להם מה לעשות.”

מה אתה מתכוון לעשות?

קודם כל אני לא מתכוון לשלם את הדו”ח, ביקשתי להישפט. אני הולך להגיד לשופט את האמת. לי אין ברירה, הקורונה לא הולכת לפגוע בי או באנשים שאני אוהב. שום דבר לא ישנה את זה, יש לי אחריות וזו האמת.